מפרטים לבניית פיגומים

עבודה בגובה מהווה את הגורם המרכזי לתאונות עבודה ופגיעה בחיי אדם, אם בעקבות סביבת עבודה בלתי בטיחותית ואם בשל חוסר ערנות.

בעבר היו אמצעי פיקוח ואכיפה רופפים בכל הקשור לאופן התקני והמקצועי לבניית הפיגומים, ורמת הבטיחות הלקויה העלתה משמעותית את שיעור התאונות המתייחסות לעבודה בגובה.

במהלך השנים נחקקו מגוון חוקים ותקנות המתייחסים לבטיחות בעבודות גובה, והוגברו האמצעים לאכיפת החוק. בניית פיגומים נעשית כיום על פי מפרטים טכניים מדויקים, כשהבנייה מורכבת מעמודי ברזל באורכים משתנים של 3-5 מטרים, הכוללים פינים בולטים המשמשים לחיבור משטחים המכונים "מיטות".

לבניית הקומה הראשונה של הפיגום יישנה חשיבות מכרעת, ועליה להיות מפולסת בצורה המדויקת ביותר, שכן כל סטייה ולו בזווית הקלה ביותר, עשויה לגדול ולהתרחב ככול שהפיגום נבנה גבוה יותר.

חשיבותו של היחס המפולס בין הקומות והמיטות

המפרטים לבניית פיגומים דורשים גם הקפדה על אופן הקמת העמודים, וההקפדה על הצבתם מעל לקרשים מעץ על מנת למנוע את הפגיעה בריצוף או שקיעתם באדמה.

המיטות הינן לרוב בגודל סטנדרטי מלבני של 250 ס"מ על 80 ס"מ, ועם סיום הקמתה של כל קומה יש לשוב ולבחון את הקומות התחתונות, זאת על מנת לוודא שקיים יחס מפולס הן בעמודים והן במיטות. ראוי לציין שהיחס המפולס בין הקומות מהווה את אחד מהפרמטרים הנתונים לביקורת מטעם המפקחים מהסיבה שמדובר באחד הגורמים הקריטיים לעמידותו של המבנה. פרמטר נוסף אותו בוחנים המפקחים הוא מעקה הבטיחות.

על פי התקן הישראלי יש להקים שלושה מעקות שונים לצורך הגנה מפני נפילת אנשי המקצוע, כלי עבודה וחומרים. אחד המעקות בנוי ממוטות ברזל בגובה שבין 90-115 ס"מ מעל לגובה המיטה המקובע בצורה בטיחותית באמצעות פינים ומסמרים. מעקה נוסף מורכב מלוח עץ ופנל רצפה המחוברים זה אל זה עם חוט שזור מברזל.

חשיבות ההישענות הקפדנית על המפרט הטכני במהלך בניית הפיגום

הרכבת הפיגום כרוכה בעבודת סבלות מאומצת וסיזיפית, הכוללת הנפת מוטות כבדים מברזל אל גבהים שונים. את הפיגום יש להקים בהתאם למפרט הטכני, כשהמטרה היא העמדת נקודת מינוף לצורך העלאתם של הפיגומים באמצעות כננת חשמלית או חבלים, תוך הסתייעות בצוות עובדים המעלים את חלקי הפיגום אל צוות עובדים נוסף העומד בקומות שמעל.

אזור הנפת חומרים אל הגובה דורש תיחום על מנת למנוע פגיעות בנפש במקרים של השתחררות מוטות מהחבל. המעבר בין הקומות נעשה על ידי הצבת סולמות מברזל או הרמת חלק מרצפת הפיגום. חשוב להקפיד ולוודא שבכל קומה יישנם פתחים מסודרים וסולם יציב אשר נבנה וחובר על פי המפרט הטכני.

המרחק של הפיגום מהקירות אמור להיות כעשרים סנטימטרים, זאת ל מנת לאפשר, מצד אחד, גישה נוחה אך מנגד למנוע כל סכנה לנפילה במרווח שבין הפיגום אל הקירות. קיבוע המרחק נעשה על ידי משיכת הפיגום מהקיר בטכניקה מסוימת המאפשרת יצירת מרחק שווה של כל חלקי הפיגום מהקירות תוך שמירה על יציבותו.

הרכבת הפיגום דורשת, כאמור, הישענות קפדנית על מפרט טכני על מנת להבטיח בטיחות אופטימאלית במהלך העבודה בגובה, תוך מזעור הסכנה לתאונות ופגיעות בנפש או הרכוש.