הסממנים שהגיעה העת לאיטום קירות החוץ
הזעה ולחות גבוהה בקירות הבית הפנימיים, כמו גם הופעת נזילות וכתמי רטיבות מהווים תוצר ישיר של כשל וליקויים במערכת האיטום של מעטפת המבנה, וכתוצאה מכך מאבדים קירות הפנים גם מכושר הבידוד שלהם.
יישנם כיום בשוק מגוון פתרונות איטום שונים, שכל אחד מהם מותאם ייעודית לסוג החיפוי החיצוני. הרטיבות חודרת בדרך כלל לתוך קירות המבנה בעקבות ספיגת רטיבות ישירה או דרך סדקים, קידוחים ופגמים המתהווים במרוצת השנים כחלק מתהליך הבלאי הטבעי. במקרים של קירות המחופים בשיש, אבן, פסיפס וכדומה, עשויה הרטיבות לחדור דרך המישקים שבין אבני החיפוי ואף מבעד לחיפוי עצמו. בנסיבות הללו קיים חשש רטיבות הכלואה מתחת לחיפוי, כשהתופעה מובילה במקרים רבים לרטיבות מפושטת בקירות הפנים ונדרש זמן ממושך יותר עד שהקירות מתייבשים. קירות מבטון חשוף וכן קירות המצופים שפריץ או טיח צמנטי נאטמים בדרך כלל בהתזתם והספגתם של חומרים שקופים כדוגמת סילוקסן.
איטום קירות חיצונים בהתזה
במקרים שבהם מדובר במבני בטון ישנים, מומלץ לבצע עבודות שיקום מקדימות בטרם היישום של האיטום בהתזה, לשם ההגנה על ברזלי הזיון ואלמנטים אחרים כנגד התקפת קורוזיה וחלודה. אחד מחומרי האטימה המקובלים ביותר לאיטום קירות בהתזה הנו, כאמור, חומר שקוף המכונה “סילוקסן” המותאם להספגה מעל לתשתיות מינרליות וצמנטיות, ומעניק לקירות החוץ אטימה מוחלטת מפני ספיגת רטיבות. הסילוקסן ניתן ליישום מעל לחיפויים סופגים בלבד כגון בטון חשוף, אבן לסוגיה, טיח, שיש, שליכט מינרלי או שפריץ צמנטי, אך הוא אינו מותאם לקירות המחופים בחומרים אשר אינם סופגים, בהם שליכט או שפריץ אקרילי, פסיפס, קרמיקה וכיוצא בזה. הספגת החומר מיושמת באמצעות מריחה במברשת או בהתזה במדחס. איטום קירות חיצונים בהתזה דורש את הכנת התשתית ותיקון הסדקים כמספר ימים בטרם מועד ההתזה, זאת במטרה לאפשר את הייבוש המוחלט של חומרי המליטה.
מפרט הביצוע לאיטום בהתזה
הכנת התשתית דורשת גם את שטיפת הקירות בלחץ מים להסרת כל שכבות האבק והלכלוך. איטום בהתזה מעל למשטחים מלוכלכים עלול לגרום לכתמים בלתי ניתנים להסרה. זאת ועוד, איטום בסילוקסן מעל למשטחים לחים או בעלי רטיבות כלואה עשוי גם כן לגרום להופעתם של כתמים במרוצת הזמן. בשלב שלפני ביצוע האיטום בהתזה, חשוב להקפיד ולכסות היטב את כל החלונות והמשקופים ביריעות ניילון היות וטיפות הסילוקסן קשות מאוד להסרה. התזת החומר מיושמת בשכבה אחת רציפה מלמטה כלפי למעלה, תוך הספגה מלאה עד לעומק הקיר. לצורך זה יש לבצע את ההתזה במיקום ספציפי עד שניתן להבחין בטפטופי חומר כלפי מטה, ורק לאחר מכן לעבור לנקודה אחרת הממוקמת בסמוך. במידה ומיישמים שתי שכבות, יש לבצע זאת בשיטת “רטוב על רטוב”, מהסיבה שייבוש השכבה הראשונה ימנע מהשכבה השנייה לחלחל ולהיספג במשטח. זמן הייבוש לאחר היישום נתון לשינויים בהתאם לכושר הספיגה של התשתית ולתנאי מזג האוויר. חשוב להדגיש שאין לבצע את האיטום בהתזה כשצפויים גשמים בטרם התייבשותו המוחלטת של החומר.