בעיות בבטון, סגרגציה וכיסי אוויר- ההיבטים והסיכונים השונים
סקר הנדסי אשר ערך משרד הבינוי והשיכון בשנות התשעים של המאה הקודמת העלה שעשרות אלפי בתים בישראל צפויים להיפגע משמעותית בנסיבות של רעש אדמה בעוצמה גבוהה. ועדות שונות שהתמנו לבחינת ההיבטים והסיכונים השונים מעולם לא השלימו את משימתן, אך מנגד מונו וועדות נוספות על ידי הממשלה שתבדוקנה את הנושא בעקבות הרעש בטורקיה. דו”ח מבקר המדינה משנת 1991 סיכם בין היתר כי בארץ יישנם מבנים רבים שאינם עומדים מפני רעידות אדמה בין אם משום שנבנו בתקופה שקדמה לתקן הבנייה הנוגעת לעמידה ברעידות אדמה שעוגן בחוק באמצע שנות ה-60 ובין אם משום שהמבנים שנבנו לאחר מכן נבנו כנגד התקן, כשהדבר נובע מהיעדר הסדרים יעילים לאכיפתו. הסקרים ההנדסיים שנערכו במרוצת השנים העלו מספר חוליות חלשות בהיבט התכנוני, בהיבט הביצועי, בפיקוח ובמערך הממלכתי שהובילו למכלול שלם של ליקויי בנייה החל מתכנון לקוי של המבנה שלא על פי השימוש הייעודי וכלה בכשלים ביצועיים של סגרגציה וכיסי אוויר בבטון.
ליקויי בטון, סגרגציה וכיסי אוויר בתהליך היישום בפועל
מבנים נמוכים רבים בישראל מותרים לתכנון על ידי הנדסאים, שרמת ההכשרה והידע שלהם בכל הנוגע לחישובים הנדסיים היא נמוכה בהרבה מזו של המהנדסים. הדבר עשוי להתבטא בהתעלמות מפרמטרים בסיסיים משפיעים כגון אלמנטים קונסטרוקטיביים נעדרי רציפות אנכית, ריכוזי מסות במפלסים העליונים, היעדר הערות הדרכה בתחום אשפרת בטונים מעל לתוכניות הביצוע, היעדר תכנוני של חגורות, יציקות ועמודים להעברת הכוחות האופקיים, וכן תכנון לקוי הכולל תפרים צמודים ועמודים קצרים אשר מושכים אליהם כוחות. ליקויי הביצוע כוללים פערים משמעותיים בין התכנון לביצוע בפועל כשהתופעה מתאפיינת בעיקר בבנייה הפרטית לרבות עבודת זיון רשלנית, יישום לקוי של הבטון אשר מוביל לבעיות בבטון, סגרגציה וכיסי אוויר, הפסקות יציקה בחתכים קריטיים, יישום לקוי של חגורות מקשיחות בהיבטים של כמות הזיון, חתך הקשירה והעיגון וכך גם בנוגע להעדר שטרבות ויציקות עמודונים בחיבורים שבין העמודים היצוקים לבין קירות הבלוקים.
השלכותיהם של ליקויי הבנייה השונים
עבודת זיון רשלנית בלתי מדויקת עשויה להתבטא במוטות זיון שאינם במיקומם הנכון, היעדר חישוקים והעדר הגנה הולמת למוטות. על מנת להבין את משמעות הכשל עולה הצורך בהבנת תפקידם של מוטות הזיון בבטון: הבטון הינו חומר המתאפיין בחוזק לחיצה גבוה בעוד שחוזק המתיחה שלו נמוך. תפקידם של מוטות הברזל המוכנסים אל תוך הבטון הוא לקבל את מאמצי המתיחה והגזירה ולעמוד במומנט הכפיפה. חשיפת מוטות הברזל אל אוויר ומים בעקבות מוטות זיון שאינם במיקומם הנכון והעדר הגנה הולמת למוטות עלולה להביא להתדרדרות מואצת של הברזל, פיתוח קורוזיה הגורמת למוטות הברזל להתנפח ולדחוק את הבטון כלפי חוץ עד להתפוררותו במהלך השנים, כשהתופעה מוגדרת בחוקת הבטון כ-“מצב גבולי של הרס”. ליקוי נוסף בביצוע הוא סגרגציה וכיסי אוויר בבטון. הבטון הינו תערובת של מלט, חול, חצץ ומים, ובנסיבות שיוצקים את התערובת ללא רטט ומגובה רב מידי נוצרת הפרדה (סגרגציה) בין הרכיבים השונים ונוצרים גם כיסי אוויר. אף מוטות הזיון עשויים להיוותר חשופים, כשהמשמעות היא יציקת הבטון מוחלשת ושאינה עומדת במאמצי המתיחה והלחיצה.
הפסקות יציקה והשמטת תהליך האשפרה
“הפסקות יציקה” הינו מונח המתאר מצב שבו שתי יציקות בטון נוצקו במועדים שונים. קו התפר המחבר בין שתי יציקות הללו מוביל תמיד להיווצרות סדיקה הנובעת מהתכווצות תערובת הבטון בעת התמצקותה, וכן מתזוזות תרמיות או מבניות. הסדיקה עשויה להוביל לחדירת הרטיבות העשויה לחלחל אף לעבר מוטות הברזל שבבטון. האשפרה הינה תהליך לחיזוק ושיפור מוצרים מתועשים שונים ובפרט בענף הבניה. זהו תהליך שבו משקים במים את יציקת הבטון במשך מספר ימים מתום היציקה לצורך העלאת חוזקו של הבטון. השילוב של הכשלים שנמנו כאן ועוד כשלים רבים נוספים יחד עם היעדר של נוהלי ביקורת תוכניות מצד רשויות התכנון והבנייה כמו גם העדר הפיקוח והאכיפה מובילים לבלאי מואץ של המבנים תוך סכנה ממשית במצבים של רעידות אדמה או שריפה. הליקויים הללו ניתנים לשיקום, ומומלץ שלא להמתין עד שהרשויות תכרזנה על המבנה כמסוכן. עם זאת חשוב להקפיד שהפרויקט לשיקום הבטון ייושם על ידי חברה קבלנית מאושרת מטעם רשם הקבלנים, תוך תכנון וליווי צמוד של מהנדס בניין לכל אורך הפרויקט, וחתימת המהנדס על אישורים המעידים כי המתווה והיישום התבצעו בדיוק על פי דרישת החוק.