התהליך לבניית מרפסות דורש את קשירת משטח הרצפה וברזלי הזיון באופן המשכי אל הרצפה הקיימת. בבנייה החדשה כולל המפרט עמודי תמיכה שנועדו לחזק את יציבות המרפסות, ובפרט כשהדבר נוגע אל מרפסות גדולות במיוחד. עמודי התמיכה הללו נוצקים מן הקרקע אל הגובה בשני צידי המרפסת ובצמוד לפינותיה, ורצפתה של המרפסת נעשית מבטון יצוק אל תוך תבנית בעלת כלונסאות פנימיות ורשתות ברזל המחוברות לברזל המבנה. יחד עם זאת, מרבית המרפסות הישנות בישראל נבנו ללא עמודי תמיכה, דבר שהוביל לכך שבמרוצת הזמן החלו להיווצר סדקים המרמזים על מצב של שקיעה והתחלת ההתנתקות של המשטח. הפעולות לחיזוק ועיגון מרפסות במצבים הללו דורשות קונסטרוקציית ברזל המגיעה מן הקרקע ומשמשת כעמוד תמיכה, כשלעתים עולה הצורך ביציקת בטון להכנת הבסיס לעמודי הברזל.
תופעת הסדיקה במרפסות- הנסיבות וההשלכות
תופעת הסדיקה המתפתחת במרפסות והתנתקות של חומר נובעת לרוב מחדירת לחות ורטיבות, ודורשת לא פעם מכלול פעולות לשיקום הבטון. הסממנים החיצוניים מרמזים על כך שהלחות שבאה במגע מתמשך עם ברזלי זיון הובילה לקורוזיה בברזל, להתנפחותו והתפוררותו עד לדחיקת הבטון כלפי חוץ. מדובר בתהליך כימי הרסני, ובמקרים של התעלמות מן הבעיה והזנחתה לאורך השנים, עלולים ברזלי הזיון לאבד מקוטרם בחלקים משמעותיים, עד לאיבוד יציבותן של המרפסות, שקיעתן וקריסתן. הסממנים הראשונים לתופעה מתבטאים בסדיקה והתנפחות הטיח בעקבות התנפחות ברזלי הזיון שבבטון. חשוב להבאיר שמעבר לפגמים אסתטיים, מדובר בפגם בטיחותי חמור, המהווה סכנה ממשית עד לכדי התמוטטות המרפסות וקריסתן. יש להדגיש שכל פרויקט הכרוך בשיקום בטון דורש התקשרות עם מהנדס בניין, המלווה את הפרויקט תחת מפרט טכני מסודר ומדויק.
מפרט לחיזוק ושיקום מרפסות
שיפוץ מרפסות עשוי לעתים להתבטא בחיזוק ואיטום הסדקים בלבד, בעוד שבמקרים אחרים הוא עלול לדרוש שיקום היקפי והוספת ברזלים תומכים, בפרט כשמדובר בהזנחה בת שנים רבות והופעת תפר באזור החיבור שבין שני האלמנטים. הופעת תפרים מרמזת על שקיעת המרפסות והתחלת תהליך של התנתקות, מצב ההופך את המבנה למסוכן. בנסיבות הללו כולל המפרט הטכני חיבור קורות תמיכה אל תחתית המבנה, על מנת שתשמשנה כתומכות לרצפה, ותמנענה את המשך השקיעה כלפי מטה. קורות התמיכה הללו עשויות מברזל כבד, וניתן לבנותן בשתי שיטות שונות בהתאם לחומרת הנזק והחלטת מהנדס הקונסטרוקציה. השיטה הראשונה היא בניית קורות תמיכה זוויתיות עם מוט תומך במרכז, כאשר עובי קונסטרוקציית הברזל נקבע בהתאם לשיקול דעתו של המהנדס. על פי שיטה זו מקובע צד אחד אל קירות המבנה באמצעות קשירה לבטון וברגים כבדים, כשהצד השני מחובר אל תחתית המרפסת בזווית המותאמת אל השקיעה הקיימת. שיטה זו עוצרת את תהליך ההתנתקות של המרפסות אך אינה מאפשרת את הרמתן ואיזונן מחדש. לצורך זה יש ליישם את השיטה הנוספת, המיועדת למצבים המחייבים קונסטרוקציה מאסיבית יותר של בניית עמודי ברזל.