ההגדרה המקובלת לשימור מבנים ולשימור מרפסות בפרט היא פעולה הנדסית- אדריכלית שמטרתה לחדש את המבנים שהינם בעלי חשיבות תרבותית, אדריכלית והיסטורית. השימור מורכב ממכלול פעולות שנועדו להבטיח את המשך קיומם התקין של אותם המבנים הייחודיים. הפרקטיקה לשימור מרפסות ו\או מבנים כוללת הגנה באמצעות קירוי זמני, ייצוב ושימור מונע של המרפסת מבחינה הנדסית מפני סכנת התמוטטות, שחזור צורתה המקורית של המרפסת, לרבות הסרת התוספות שבוצעו לאחר מועד הקמתה, ושיקומה על פי השימוש המתוכנן על מנת שתהיה מותאמת לתפקוד בן זמננו, תוך הקפדה על כל הרכיבים המשמרים את ערכה האדריכלי והתרבותי. במצבים בהם נהרסה המרפסת והושחתה כליל, יעלה הצורך בבנייתה מחדש כהעתק נאמן של צורתה המקורית, ועם אותם החומרים, הגוונים והמרקמים ששימשו בעבר להקמתה.
שיקום מבנים המיועדים לשימור- דרישות בסיסיות
פעולות השימור מורכבות לרוב משיקום כולל, המאפשר שימוש מחודש ומותאם אל המבנה הישן, תוך התייחסות להתאמות הפיסיות של המבנה הן מבחינת התכנון הפונקציונאלי, הן מבחינת התכנון הקונסטרוקטיבי והן בהיבט של התכנון המערכתי לצורך הכנסת מערכות מודרניות כגון חשמל, אינסטלציה, תקשורת וכדומה. התכנון הפונקציונאלי דורש התאמות פיסיות לתפקוד מודרני, תוך שמירה על מורשת התרבות. שיקום מבנים המיועדים לשימור דורש שימוש בחומרים המקוריים כמו גם בטכנולוגיה ששמשה לבניית המבנה העתיק, כאשר כל ניסיון להלביש טכנולוגיות מודרניות בקונסטרוקציית השלד ושימוש בחומרים זרים, עלול להסב נזקים חמורים הן מבחינת האותנטיות הארכיטקטונית והן מבחינת השלמות המבנית כמו ספיחת לחות, סדקים והתקלפויות, הנובעים מדחייה בין החומרים השונים והפעלת מאמצים מיותרים ובלתי מותאמים בהיבט ההנדסי.
לשימור ושיקום מרפסות החומרים המשמשים
בעבר, נהגו להשתמש במהלך הבנייה בחומרים מיובאים מאירופה כגון עץ מאיכות גבוהה במיוחד (קליר אדום, אלון, אלה, מהגוני או ארז), וכן פרופילים מברזל לחלונות הכוללים ריכוז גבוה של נחושת. כמו כן, ניתן לשפר חומרי בנייה באמצעות דירוג אגרגטים מדויק, שימוש בחול נטול מלחים וסיד הידראולי טבעי. במהלך הפעולות לשימור ושיקום המרפסות יש להקפיד על כך שאלמנטים ממתכת יבואו במגע מינימאלי עם מבנה האבן, ולהגביל את השימוש בצמנט עד לשיעור מרבי של 5% צמנט לבן ואף ללא צמנט כלל בתערובת הנשענת על סיד ליציקת הליבה לקירות. בנוסף, חשוב, כאמור, להקפיד על יישום בטכנולוגיות המסורתיות כמו הידוק ושפשוף הטיח שבסיסו סיד מספר פעמים בכל מנה. עבודה בחומרים מסורתיים דורשת חזרה על השיפוץ בכל מספר שנים לצורך הבטחת שלמות המישקים והגנה מפני חדירת רטיבות אל ליבת הקמרונות והקירות.